על ההבדלים שחשוב להכיר בין הוצאה לפועל לפשיטת רגל

ההבדלים בין 2 רשויות החוב הללו שקולים להבדלים בין הממשלה למערכת המשפט. הוצאה לפועל היא זרוע של הממשלה, דרך משרד המשפטים, בעוד פשיטת רגל היא זרוע של בית המשפט המחוזי בו מתנהל התיק. תפקוד מוסדות הגבייה הללו זהה לחלוטין לאופן בו מתפקדות הרשויות שהם כפופים אליהן. בעוד הוצאה לפועל זוכה לאמון גבוה יחסית בקרב הפרטים בציבור, בדומה לאמון שניתן במשרדי הממשלה, פשיטת רגל הוא מוסד שסף האמון שלו בקרב הקהילה המסחרית כמעט אפסי. מהן המשמעויות בפועל, בקרב אנשים שהם חייבים מסחריים?

חייב בהוצאה לפועל – במהלך תקופת החוב ולאחריה

חייב בהוצאה לפועל צפוי לשיחות טלפון ותכתובות לביתו בהן דורשים הפקידים להסדיר את החוב שלו עד לתאריך מסוים. אם החוב לא הוסדר, ההוצאה לפועל שולחת סבלים לבצע עיקול לרכוש שלו, או לחלקו. בדרך כלל, אדם שנקלע לסיטואציה כזו ייעזר בעורך דין שיפעל להקלה באופן ההתנהלות מול מוסד זה: איחוד תיקים אם הם נפתחו בסניפים של כמה ערים, ותביעת המוסד בכללותו אם העיקול בוצע שלא כחוק. לאחר השלמת תשלום החוב וסגירת התיקים לא צפוי לחייב הזה שם רע בקהילה המסחרית ואם הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק שלו הם יוסרו באופן מזורז יחסית. הדף הלבן החלק שלו מובטח, בוודאי אם היה מדובר בחוב קטן יחסית.

חייב בפשיטת רגל – במהלך תקופת החוב ולאחריה

חייב בפשיטת רגל מנהל תקשורת מול בית המשפט המחוזי האחראי על התיק שלו באמצעות 2 פקידים מטעמו: כונס רשמי, שהוא עורך דין ממונה, ומנהל מיוחד, פקיד שממונה על ידי הכונס הרשמי לעסוק בענייניו של החייב. במהלך תקופת החוב, מוטיב הפתיל הקצר שבהוצאה לפועל, החזרת כל החוב עד תאריך קצר-מועד, לא יורגש. במקום זאת, מתבסס הכונס הרשמי על לוח סילוקין, בדומה לתשלום על משכנתא או הלוואות גרייס בנקאיות. לוח הסילוקין יכיל טבלת תאריכים וסכום נדרש להפרשה מדי תקופה, כשאי עמידה באותו לוח סילוקין תצריך הסבר הגיוני מהחייב ("פיטרו אותי" זה הסבר הגיוני, "הייתי צריך לשלם על זיפות גג לדירה השנייה שלי להשקעה" זה לא הסבר הגיוני כי אסור שיהיה רכוש להשקעה בפשיטת רגל. הוא יימסר למוסד לשם חילוט החוב). בשונה מההוצאה לפועל, הקהילה המסחרית מתקשה לקבל פושטי רגל לשעבר והם צריכים לעבוד קשה מאד על התדמית להחזרת אמינותם בחברה.