נדל"ן לעומת השקעה בשוק ההון – השוואה מתודולוגית

בישראל היו 2 גלי תודעה משמעותיים בתחום ההשקעות: השקעות במניות בשנות השמונים והשקעות נדל"ן בעשור הנוכחי, הוא העשור השני של המאה העשרים ואחת. בשנות השמונים התודעה שניתן להשקיע בבורסות הארציות והעולמיות פרצה לשיח הציבורי עקב העלייה ברמת החיים שנרשמה בתחילת עשור ההוא. בנדל"ן של העשור הנוכחי, לעומת זאת, התמריץ היה הורדת הריבית, שאפשרה כמעט לכל אדם לקחת הלוואות קלות לקניית מוצרים שבעבר היו קשים לרכישה. מצד אחד, עולם ההייטק והטכנולוגיה עבר פריחה שלא הייתה כדוגמתה. מצד שני, הלוואות נלקחו גם לרכישת דירות, וזה גרם למחירן להאמיר מהר עקב עלייה בביקושים. עקב כך, שוק הנדל"ן בישראל עבר משוק של יורשים לשוק של כלכלנים ויזמים פרטיים שקנו את הדירות בעצמם לאחר קורס השקעות בנדל"ן, בהתבססם על הלוואות נגישות. מה ניתן ללמוד מהיווצרות תודעת שוק ההון בשנות השמונים? ומתודעת הנדל"ן בשנות האלפיים? כיצד ניתן להשליך מכך על הכדאיות בהשקעות של היום?

במניות מומלץ להשקיע בעיקר כאשר השוק יציב

­אחד מהזרזים שהביאו ישראלים למניות בשנות השמונים קשור לפריחה העולמית שהייתה בתחום, שבעטיה שווין של חברות מונפקות עלה וקל היה לקבל החלטות מסחריות לגביהן. כיום או לא נמצאים במגמה הפוכה, מגמת ירידה, אלא בתופעה שכמעט לא הייתה קיימת בעבר: חוסר יציבות. מניות בורסת SNP500 (500 החברות הגדולות בארה"ב), למשל, כמו גם גרף הבורסה הראשי, נמצאים זה זמן מה תחת משטר אי יציבות בו לא ניתן להצביע על מגמה ברורה לאן נושבת הרוח. במצב כזה, מי שיצליח במניות יהיה רק מי שלמד היטב את הנושא ונעזר בקורס בו מלמדים מודלים להתנהלות עם אי יציבות.

האלטרנטיבה היציבה ביותר בהשקעות כיום – הנדל"ן

שוק הנדל"ן ובפרט הדיור – רחוק מלהיות יציב, אך ביחס למה שמתרחש בשוק ההון זה נחשב למצב טוב באופן יחסי. בתוך תחום הנדל"ן, משלח היד הבטוח ביותר הוא נדל"ן מניב ולכן רבים חושבים על פתיחת עסק בתחום, בעטיו יש צורך בהון עצמי מספק לרכישת דירה באזורי הביקוש (מרכז הארץ, בין חדרה לגדרה וירושלים). כשיש דירה פנויה של נדל"ן מניב ניתן להשכיר לאוכלוסייה איכותית כמו סטודנטים ועובדים במרכזי השמה וליהנות מיציבות בתזרים החודשי. יחד עם זאת, בשל כך שזה אזור ביקוש ולא אזור עם פוטנציאל התפתחות כביר ביחס למצבו כיום, התשואה על המהלך תהיה נמוכה באופן יחסי.